שבעה מיליארד דולר על דקארט הישראלית, ואנתרופיק עדיין לא אישרה כלום

אנתרופיק (Anthropic) מנהלת מגעים לרכישת דקארט (Decart), חברה ישראלית שקיימת פחות משלוש שנים, בעסקה שמדוברת כרגע בשבעה מיליארד דולר. בלומברג (Bloomberg) פרסמה את הידיעה הראשונה לפני חמישה ימים, ואז דובר על שישה מיליארד. תוך ארבעה ימים הסכום כבר טיפס לשבעה. באתר הרשמי של אנתרופיק, נכון להיום, אין על כל זה שורה אחת.

הפרט שכמעט לא נכנס לכותרות הוא שאנבידיה (Nvidia) הציעה יותר כסף, והפסידה. לפי הדיווחים היא הייתה מוכנה לשלם עד שמונה מיליארד דולר. המייסדים, יחד עם סקויה (Sequoia) שמובילה את המשקיעים שלהם, בחרו דווקא בהצעה הנמוכה יותר. רובה המכריע מניות של חברה שעדיין לא נסחרת בבורסה.

שום דבר מזה לא נחתם. שתי החברות סירבו להגיב לבלומברג, וכל דיווח על העסקה נושא איתו הסתייגות שהיא עלולה עוד להתפוצץ. מה שכן ידוע, על דקארט עצמה ועל מבנה התשלום, מספר סיפור מדויק למדי. הוא רחוק ממה שכותרת של שבעה מיליארד דולר מרמזת עליו.

מה שידוע עד עכשיו, בקצרה:

• בלומברג דיווחה ראשונה על מגעים בשישה מיליארד דולר
• תוך ארבעה ימים הסכום שדובר עליו טיפס לשבעה מיליארד
• אנבידיה הציעה עד שמונה מיליארד, ולא נבחרה
• רוב התמורה מאנתרופיק היא מניות, ורק חלק קטן ממנה מזומן
• אין הודעה רשמית משום צד, ושתי החברות סירבו להגיב

שני מוצרים שנראים כמו שתי חברות

הדיווחים על דקארט נעים בין שני תיאורים שנשמעים כאילו הם עוסקים בחברות שונות, ושניהם נכונים. הצד שקל למכור בכותרת הוא הווידאו. באתר של דקארט יושבים שני מודלים, Lucy ו-Oasis.

Lucy עורך וידאו חי בשלושים פריימים בשנייה. כלומר הוא לוקח הזנת מצלמה ומשנה אותה תוך כדי תנועה, בלי עיבוד אחרי. השימושים שמוצגים הם מדידת בגדים וירטואלית, פרסום חי ומשחקים. Oasis הוא מודל עולם אינטראקטיבי, כלומר מודל שמייצר סביבה שאפשר לנוע בתוכה והיא נשארת עקבית. הסביבות האלה משמשות לרובוטיקה, לרכב אוטונומי, לייצור ולרחפנים. ההדגמה המשחקית שלו אספה מיליון משתמשים בתוך שלושה ימים, והפכה את דקארט לשם מוכר הרבה מעבר לחוגי המחקר.

רגע, מה זה DOS?

הצד השני, זה שכנראה מסביר את המחיר, כמעט לא מופיע בכותרות והוא שווה להכיר. קוראים לו DOS, ראשי תיבות של Decart Optimization Stack. זו שכבת תוכנה שיושבת בין המודל לבין השבב ומוציאה יותר ביצועים מאותו ברזל. היא אגנוסטית לחומרה, כלומר לא קשורה ליצרן אחד, ורצה על מעבדי אנבידיה, על Trainium של אמזון ועל ה-TPU של גוגל כאחד. כלכליסט מדווחת שהערכות בתעשייה מדברות על מודלים שרצים אצל דקארט עד פי שמונה מהר מהממוצע.

שני התיאורים מתחברים ברגע שמסתכלים על הווידאו כעל הוכחה ולא כעל מוצר. שלושים פריימים בשנייה זה מספר שאי אפשר לזייף בסרטון הדגמה. מי שמחזיק אותו על חומרה של שלושה יצרנים שונים, מדגים בזה בעיקר את שכבת התוכנה שמתחת.

שלושה מייסדים, ודוקטורט בגיל 22

דקארט הוקמה בספטמבר 2023 על ידי דין לייטרסדורף (Dean Leitersdorf), כיום בן 27 ומנכ”ל החברה, ומשה שלו (Moshe Shalev), בן 38 ומנהל המוצר. הטיימס אוף ישראל מספר שהשניים הכירו בשירותם הצבאי ביחידה 8200. לייטרסדורף סיים דוקטורט במדעי המחשב בגיל 23. בגרסה שצוטטה בכלכליסט הוא אמר שהוא רוצה שדקארט תהיה “גוגל, אפל או פייסבוק של תחום ה-AI”.

הדמות השלישית נשארה כמעט לגמרי מחוץ לאור הזרקורים. אוריאן לייטרסדורף (Orian Leitersdorf), אחיו הצעיר של דין, בן 23, מכהן כמדען הראשי של החברה. כלכליסט מספרת שהוא סיים דוקטורט בהנדסת חשמל ומחשבים בטכניון בגיל 22, הצעיר ביותר בתולדות המוסד. שלושת המייסדים מחזיקים יחד בכ-64 אחוזים מהחברה. אם העסקה תיסגר בטווח המדובר, כל אחד מהם צפוי לקבל בין מיליארד למיליארד וחצי דולר.

מבחינת גודל זו חברה קטנה להפליא ביחס למספרים שמדובר עליהם:

• כמאה עובדים בסך הכל, 89 מהם בישראל ו-17 בארצות הברית
• משרדים בתל אביב, ניו יורק וסן פרנסיסקו
• גיוסים של מעל 450 מיליון דולר מאז ההקמה
• סבב אחרון של 300 מיליון בהובלת Radical Ventures, נסגר במאי לפי שווי של כארבעה מיליארד
• שווי של 3.1 מיליארד דולר באוגוסט 2025, בסבב שלפניו

חברה בסדר הגודל הזה לא נמכרת בשבעה מיליארד בגלל ההכנסות שלה. זה לבדו מצמצם מאוד את רשימת הדברים שיש כאן לקנות. אנבידיה, אגב, נכנסה כמשקיעה באותו סבב אחרון עצמו, ומופיעה עכשיו בדיווחים גם בתור הצד שהפסיד את המכרז.

למה אנתרופיק, ולמה דווקא במניות

אנתרופיק כמעט לא עושה רכישות גדולות. פורצ’ן מציינת שאם העסקה תיסגר זו תהיה הרכישה הגדולה ביותר בתולדות החברה, והחמישית שלה השנה בלבד. ההיגיון העסקי מאחוריה יבש הרבה יותר ממה שהמספר מרמז. הביקוש ל-Claude גדל מהר מהקצב שבו אפשר להשיג ולהפעיל חומרה. עלות ההרצה, כלומר מה שעולה לחברה כל פעם שהמודל מייצר תשובה, היא הסעיף שמכתיב את שולי הרווח של כל התחום. חברה שיודעת להוציא יותר תפוקה מאותו שבב, בלי להיות תלויה ביצרן שבבים מסוים, פותרת בדיוק את הבעיה הזאת. גם בלי שיהיה לה מוצר צרכני משלה.

מבנה התשלום מחזיר אותנו לאנבידיה. היא הציעה, לפי הדיווחים, בין שבעה לשמונה מיליארד דולר, ובכל זאת המייסדים וסקויה בחרו בהצעה של אנתרופיק. רובה המכריע מניות ורק חלק קטן ממנה מזומן. כלכליסט מסבירה שהחתימה עשויה להתרחש כבר בספטמבר, לפני הנפקה של אנתרופיק שדווח עליה כמתוכננת לספטמבר או אוקטובר. ההנפקה היא הרגע שבו המניות מתחילות להיסחר, והשווי שמדובר עליו לפי אותם דיווחים נע בין טריליון לשני טריליון דולר.

בעלי המניות של דקארט מוותרים כאן על מזומן ודאי כדי להחזיק נייר של חברה שעוד לא נסחרה. זה מתנהג הרבה יותר כמו כניסה לפוזיציה מאשר כמו מכירה של עסק. ואם אנבידיה, שמכירה את שוק השבבים טוב מכל אחד אחר, הייתה מוכנה ללכת עד שמונה מיליארד על אותה חברה, גם היא מתמחרת את שכבת האופטימיזציה כנכס אסטרטגי.

מה זה משנה לכם, אם אתם מריצים אוטומציות

ההשפעה הראשונה היא מרכז פיתוח. לאנתרופיק אין היום שום נוכחות הנדסית בישראל, ורכישה כזאת תיצור לה אחת בבת אחת. תל אביב תהפוך למרכז המחקר הבינלאומי השני שלה אחרי לונדון. בשוק המקומי קוראים את זה לפי התקדים המוכר, מלנוקס ומובילאיי, כלומר עוד שחקן ענק שמתחרה על אותם מהנדסים ומעלה את רף השכר. אם אתם מגייסים אנשי פיתוח בישראל זו בשורה מעורבת, ואם אתם מוכרים שירותים לתעשייה הזאת היא טובה בלבד.

ההשפעה השנייה מעשית יותר, והיא נוגעת לכל מי שמריץ מודל שפה בתוך תהליך עסקי. עלות ההרצה היא בסופו של דבר מה שמכתיב אילו אוטומציות שוות את זה. תהליך שמסווג כל פנייה נכנסת נראה מצוין בהדגמה על עשרים פריטים. אותו דבר לגבי ניתוח של כל שיחת מכירה מוקלטת, או ניסוח מחדש של כל תיאור מוצר בקטלוג. בפגישת התקציב, כשמכפילים את זה בששת אלפים פריטים בחודש, התהליך נעצר.

כל ירידה משמעותית במחיר לאלף טוקנים מזיזה את הקו הזה. טוקנים הם יחידות הטקסט שלפיהן מחושב החיוב, וכשהמחיר שלהן יורד, אוטומציות שישבו על הגבול עוברות לצד הרווחי. אלא שהשיפור הזה, אם וכשיגיע, לא מגיע כהודעה לעיתונות. הוא מגיע כשינוי שקט בעמוד התמחור, לפעמים חודשים אחרי שהעסקה נסגרה. ולפעמים הוא נבלע בביקוש ולא מגיע ללקוח הקצה בכלל.

מה מאושר, ומה עדיין לא

כדאי לסמן במדויק איפה העובדות נגמרות. אין הודעה רשמית משום צד. בעמוד ההודעות של אנתרופיק הפריט האחרון מאמצע אוגוסט עוסק בסימון המים של Claude, ולא ברכישה כלשהי. שתי החברות סירבו להגיב לבלומברג.

מה שכן קיים הוא שרשרת דיווחים מבוססים, מבלומברג ומכלכליסט. הם מתארים משא ומתן שהתקדם משיחות ראשוניות לטיוטות הסכם מתקדמות בתוך פחות משבוע, עם סכום שזז משישה לשבעה מיליארד. כל אחד מהם מציין במפורש שהעסקה יכולה עוד ליפול. כלכליסט אף דיווחה שקודם לכן הסתובבו סביב החברה גם ספייס אקס (SpaceX), אמזון ו-Nebius. כלומר הנכס הזה נבדק על ידי כמה מהקונים הגדולים בשוק לפני שאנתרופיק הגיעה עם מספר.

אנתרופיק ואנבידיה תמחרו את אותו נכס בסדר גודל דומה. בעלי המניות של דקארט הסכימו לקבל עליו נייר במקום מזומן. כל שאר המחזרים שהסתובבו שם מפעילים תשתית חישוב בהיקף עצום, ואף אחד מהם לא הגיע בשביל אפליקציית וידאו. כולם מנסים לקנות זמן חישוב זול יותר על ברזל שכבר עומד אצלם בחוות השרתים. העסקה עדיין יכולה ליפול, והתמחור הזה יישאר נכון גם אז, כי ארבעה או חמישה גופים הגיעו אליו בנפרד.

בשבועות הקרובים יש שלושה דברים לעקוב אחריהם: הודעה רשמית בעמוד ההודעות של אנתרופיק, מועד ההנפקה שדווח לספטמבר או אוקטובר, ועמוד התמחור של Claude. עד שאחד מהם זז, תהליך שלא משתלם לכם במחירים של היום פשוט לא משתלם, וזאת ההנחה הנכונה לתכנון הרבעון הקרוב. מה שכן שווה לעשות כבר עכשיו הוא למפות אילו תהליכים אצלכם יושבים ממש על הגבול, כי אלה יזוזו ראשונים אם וכאשר המחיר ירד.