110 מיליארד דולר ביום אחד: OpenAI שברה כל שיא. ומעוררת שאלות

ביום שישי האחרון, OpenAI עשתה משהו שאף חברה פרטית לא עשתה מעולם

110 מיליארד דולר. בסבב גיוס אחד. שווי של 730 מיליארד דולר לפני הכסף החדש. אחריו: 840 מיליארד. יותר מרוב החברות הציבוריות בעולם. כמעט פי שלושה מהסבב הקודם של OpenAI עצמה, שנסגר רק לפני שנה ב-300 מיליארד.

כדי להבין את סדר הגודל: כל הסטארט-אפים בארה”ב גייסו ביחד כ-170 מיליארד דולר ב-2023 כולה. OpenAI גייסה כמעט שני שליש מזה, בעסקה אחת.

מי שם את הכסף, ולמה זה משנה

הפירוט מגלה סיפור מעניין:

Amazon: 50 מיליארד דולר. 15 מיליארד מיידית, עוד 35 מיליארד מותנים באבני דרך שלא פורסמו. לפי דיווחי The Information, אחד התנאים האפשריים: הנפקה בבורסה של OpenAI. אמזון גם חתמה על הרחבה של 100 מיליארד דולר לשמונה שנים בשירותי ענן של AWS.

Nvidia: 30 מיליארד דולר. עם תנאי ש-OpenAI תשתמש בחלק ניכר מהכסף כדי לרכוש את שבבי Vera Rubin החדשים של Nvidia.

SoftBank: 30 מיליארד דולר. אחרי שכבר הובילה את הסבב הקודם של 40 מיליארד.

מי חסר? Microsoft. השותפה ההיסטורית שהשקיעה למעלה מ-13 מיליארד דולר מאז 2019, ישבה בצד. שתי החברות פרסמו הצהרה משותפת ש”שום דבר לא משתנה” בשותפות, אבל הכניסה של אמזון כמשקיע ושותף ענן מרכזי? זו תזוזה טקטונית.

מה עושים עם 110 מיליארד? בונים תשתית

רוב הכסף לא ילך על מחקר או מוצרים חדשים. הוא ילך על ברזל:

• 8 מרכזי נתונים בבנייה באבילין שבטקסס, חלק מחוזה של 300 מיליארד דולר עם Oracle
• 2 גיגה וואט של כושר עיבוד על שבבי Trainium של אמזון
• הוצאות חישוב שצפויות להגיע ל-600 מיליארד דולר עד 2030

OpenAI בונה את שכבת התשתית של כלכלת ה-AI. לא אפליקציות. צינורות.

הפיל בחדר: האם זו בועה?

כאן מתחילים הסימני שאלה. Bloomberg פרסמה חקירה תחת הכותרת “AI Circular Deals” שמציגה מעגל מטריד: Nvidia משקיעה ב-OpenAI, ו-OpenAI קונה שבבים מ-Nvidia. אמזון משקיעה ב-OpenAI, ו-OpenAI צורכת שירותי ענן של אמזון. הכסף מסתובב במעגל, ומזכיר באופן לא נעים את בועת הטלקום בסוף שנות ה-90.

הנתונים הפיננסיים מחזקים את הדאגה: OpenAI צופה הפסד של 14 מיליארד דולר ב-2026. הפסדים מצטברים של 44 מיליארד עד 2028. רווחיות? לא לפני 2029. תזרים מזומנים חיובי? 2030 בתרחיש אופטימי. ההכנסות השנתיות מוערכות בכ-12 מיליארד דולר, פער עצום משווי של 730 מיליארד.

ועוד משהו: מניית Nvidia ירדה 4% אחרי שהמשקיעים הפנימו את מעגל ה-”כסף שמממן את עצמו.”

התזמון שלא ניתן להתעלם ממנו

הגיוס הוכרז ב-27 בפברואר, אותו יום בדיוק שבו טראמפ פסל את Anthropic מכל עבודה ממשלתית, ושעות לפני ש-OpenAI חתמה על עסקה צבאית עם הפנטגון. שלושה אירועים עצומים ביום אחד.

אלטמן עצמו הודה שהעסקה הצבאית “נראתה אופורטוניסטית ומרושלת” ושהוא “לא היה צריך למהר.” אבל ההודעה על הגיוס? היא שידרה למשקיעים מסר ברור: OpenAI היא ספקית ה-AI של הממשל האמריקאי. סוג של חותמת בלתי רשמית שקשה לשים עליה מחיר.

מה זה אומר לשוק הישראלי

שלוש נקודות שכדאי לשים לב אליהן:

ראשית: ריכוזיות. כשחברה אחת שואבת 110 מיליארד, זה כסף שלא הולך למקומות אחרים. סטארט-אפי AI קטנים יותר, כולל ישראליים, עלולים למצוא את עצמם מתחרים על שאריות.

שנית: תלות. חברות ישראליות שבונות על GPT כתשתית צריכות להבין שהן בונות על חברה שמפסידה 14 מיליארד בשנה ושהשווי שלה תלוי בהנחות אגרסיביות מאוד על העתיד.

שלישית: הזדמנות. כשכל הכסף זורם לתשתיות, יש חלל אוויר עצום בשכבת היישומים. בניית פתרונות חכמים מעל ה-API, התאמות לשוק המקומי, אינטגרציות עסקיות. שם נמצא הערך האמיתי.

השורה התחתונה

110 מיליארד דולר זה מספר שקשה לתפוס. אבל המספר החשוב יותר הוא אחר: 14 מיליארד דולר הפסד שנתי. OpenAI בונה את התשתית של העתיד, אבל עדיין לא ברור אם יש מספיק עתיד שישלם עבורה. מירוץ החימוש ב-AI נמשך, והפעם, ההימורים גדולים מתמיד.

הצטרפו ל-Bot-Camp, ותלמדו לבנות על התשתית הזו